כעס הוא רגש משני, תגובה נפשית וגופנית לעצב, פחד ו/או תסכול. כעס מופיע לעיתים קרובות יחד עם תחושות של כאב וסבל, ועם חוויות של פגיעה, איום או סכנה )ויקיפדיה). כולנו כועסים מידי פעם.

ציפיות הן חלק בלתי נפרד מהחיים. אנשים  מנהלים וויכוחים בלתי פוסקים עם הקרובים והמשמעותיים להם ביותר. פעמים אלה ויכוחים הנראים חסרי ערך, קטנוניים אשר מאחוריהם

חלק בלתי נפרד מהחיים, הוא גם לטעות. ישנם אנשים שאינם מסוגלים להודות בטעותם ואינם נותנים לעובדות לבלבל אותם. אנשים אלה מתסכלים ואף מכעיסים. מאחורי התנהגותם

אנו נוטים לחשוב שהדרך בה אנו רואים את העולם, היא הדרך בה העולם נראה באמת. כאשר בן משפחה קרוב ומשמעותי (בן זוג/ילד/הורה/אח/אחות וכו') לא מסכים

האם אמרו לך פעם אנשים, שבעצמם לא מאוד רגישים לאחר,  שאתה "רגיש מדי" או "אתה לא צריך לחשוב כל כך הרבה", "נעלב סידרתי"…? רגישות איננה

כולנו יודעים ונכתב לא מעט על  כמה עד כמה חשוב  להימנע מאנשים הגורמים לך רע "מרעילים". ביקורתיים, מגבילים, מצמצמים, מתעללים רגשית וכן הלאה. הרבה פחות

  קיום שגרה הוא לרוב דבר טוב, מבורך, מעניק שקט ובטחון. השגרה מסייעת בארגון וסדר פנימי וחיצוני. מחקרים  קישרו שגרה משפחתית ליכולת הורית וזוגית טובה.

בשלב כלשהו בחיינו, נרגיש מעט ביישנות במצבים בהם אנו יוצאים מאזור הנוחות שלנו: ראיונות עבודה, היכרויות, יציאה למסיבה עם אנשים שאיננו מכירים, ביצוע שיחת טלפון

אנשים רבים נוטים לשפוט ולבקר את עצמם על כמעט כל דבר בחייהם, לחוות רגשות אשם ולהרגיש פחותי ערך בהשוואה לאחרים. מידת מה של ביקורת עצמית