כעובדת סוציאלית-מטפלת ותיקה ומנוסה למדתי שהחשיפה למחלה ממושכת, למצוקה רגשית קשה, למצבים מסכני חיים אצל מטופלים – היא חוויה משותפת למטפל ולמטופל וישנה השפעה הדדית

אחד המאפיינים המרכזיים של החלמה הינו התקווה. מחקרים ומאמרים שונים שעוסקים בנושא, הוכיחו כי התקווה הינה גורם מכריע בתהליך ההחלמה והיא נמצאה כמנבאת להתמודדות טובה

אנשים שאובחנו כסובלים מדכאון קליני, חיים רוב הזמן בתחושה קשה שהכל חסר טעם. סובלים מהעדר אנרגיות המלווה במחשבות שליליות לגבי עצמו, בפאסימיות, תחושת אשמה, בעצבות ובתחושת חוסר תקווה שיחול שינוי במצב בו הוא נמצא. המחשבות על העתיד מעמיקים את תחושת חוסר האונים, חוסר התקווה, היאוש ותחושת העצבות הולכת וגדלה.

במקרים רבים יכולתנו ליצור קשר נפגמת משום שחווינו פגיעות רגשיות בילדותנו. אם חווינו בינקותנו או בילדותנו המוקדמת חסכים ו/או חוויות רגשיות קשות – יש להניח כי בבגרותנו נתקשה ליצור ולפתח קשרים קרובים ואינטימיים

ישנן סיבות רבות ומגוונות המקשות על היכולת להנות ולשמוח. כאשר נבין מה עומד מאחורי קושי זה, נוכל ללמוד להתמודד עימו טוב יותר וישנו סיכוי שנלמד להנות יותר.

הרשתות החברתיות ובראשן פייסבוק, הופכות אותנו "למחוברים" הרבה יותר. יחד עם זאת, מחקרים חדשים מצביעים על כך שמעולם לא היינו בודדים יותר, בדידות הגורמת לנו להיות פחות בריאים במובן הפיזי והרגשי. הרשתות החברתיות שינו את פני החברה והאדם הפרטי, וכדאי שנבין את המשמעויות של הדברים.