כעס הוא רגש משני, תגובה נפשית וגופנית לעצב, פחד ו/או תסכול. כעס מופיע לעיתים קרובות יחד עם תחושות של כאב וסבל, ועם חוויות של פגיעה, איום או סכנה )ויקיפדיה). כולנו כועסים מידי פעם.

ציפיות הן חלק בלתי נפרד מהחיים. אנשים  מנהלים וויכוחים בלתי פוסקים עם הקרובים והמשמעותיים להם ביותר. פעמים אלה ויכוחים הנראים חסרי ערך, קטנוניים אשר מאחוריהם

חלק בלתי נפרד מהחיים, הוא גם לטעות. ישנם אנשים שאינם מסוגלים להודות בטעותם ואינם נותנים לעובדות לבלבל אותם. אנשים אלה מתסכלים ואף מכעיסים. מאחורי התנהגותם

אנו נוטים לחשוב שהדרך בה אנו רואים את העולם, היא הדרך בה העולם נראה באמת. כאשר בן משפחה קרוב ומשמעותי (בן זוג/ילד/הורה/אח/אחות וכו') לא מסכים

  קיום שגרה הוא לרוב דבר טוב, מבורך, מעניק שקט ובטחון. השגרה מסייעת בארגון וסדר פנימי וחיצוני. מחקרים  קישרו שגרה משפחתית ליכולת הורית וזוגית טובה.

אנשים רבים נוטים לשפוט ולבקר את עצמם על כמעט כל דבר בחייהם, לחוות רגשות אשם ולהרגיש פחותי ערך בהשוואה לאחרים. מידת מה של ביקורת עצמית

   ביחסים זוגיים שני כוחות מניעים ומאזנים האחד את השני: ייחודיות (individuality) ולכידות .(togetherness) כיצורים חברתיים, אנו זקוקים לחברה ומאידך ישנו צורך באי-תלות, אינדיבידואליות רגשית. העניין

מי מאיתנו איננו רוצה לפגוש את האדם "הנכון"? יותר מכך, מרביתנו רוצים שמערכת יחסים כזו תתקיים משך שנים (יש כאלה שיאמרו "לכל החיים"). במקביל, למעלה

יחסים רגשיים משמעותיים מעורב בדרך כלל גורם שלישי, לעיתים אף יותר, יכולים אלה להיות קרובים, חברים, ילדים לעיתים גם זכרונות וחוויות.  חשוב לזהות משולשים במערכת