ביחסים זוגיים שני כוחות מניעים ומאזנים האחד את השני: ייחודיות (individuality) ולכידות .(togetherness) כיצורים חברתיים, אנו זקוקים לחברה ומאידך ישנו צורך באי-תלות, אינדיבידואליות רגשית. העניין

מי מאיתנו איננו רוצה לפגוש את האדם "הנכון"? יותר מכך, מרביתנו רוצים שמערכת יחסים כזו תתקיים משך שנים (יש כאלה שיאמרו "לכל החיים"). במקביל, למעלה

יחסים רגשיים משמעותיים מעורב בדרך כלל גורם שלישי, לעיתים אף יותר, יכולים אלה להיות קרובים, חברים, ילדים לעיתים גם זכרונות וחוויות.  חשוב לזהות משולשים במערכת

דפוסי התקשרות מכתיבים את מערכות היחסים הבינאישיות שלנו. באמצעות דפוסי המשפחה אליה נולדנו ובה גדלנו, אנו יוצרים  דפוסי האהבה, דפוסי קרבה/מרחק, את האמונות והערכים שילוו

  בשנים האחרונות אנו עדים למעשי אלימות במשפחה ובעיקר למעשי רצח נשים על ידי בעליהן. מקריאה בעיתונות חלק ניכר ממעשיי האלימות הם בקרב זוגות עולים

החיים מזמנים לנו שינויים רבים. ישנם שנויים שהינם חלק בלתי נפרד מהחיים, כמו לדוגמא: נישואין, לידת ילד, מעבר דירה, גיוס לצבא וכו'. כמו כן, ישנם

שיעור הגירושין בגילאי חמישים פלוס הולך וגדל בשנים האחרונות. התופעה קיימת בארץ אבל גם בעולם כולו. ישנן סיבות רבות לגרושין בשלב מאוחר של החיים: * הפחד

כבר בגיל צעיר מאוד, אנחנו אמורים להיות מסוגלים ליצור קשר ואינטימיות, שהם חלק בלתי נפרד מקשר קרוב. התשתית ליכולת ליצירת קשר מבוססת על רגשות של

משחר ילדותנו אנו למדים שעל מנת להשיג את מבוקשנו, עלינו להתאים את עצמנו לתפקידים אותם החברה מצפה שנמלא. בן לומד להיות "גבר" כבר בגיל צעיר,