דפוסי התקשרות מכתיבים את מערכות היחסים הבינאישיות שלנו. באמצעות דפוסי המשפחה אליה נולדנו ובה גדלנו, אנו יוצרים  דפוסי האהבה, דפוסי קרבה/מרחק, את האמונות והערכים שילוו

"ברוגז" הוא אחד המנגנונים שאימצנו עוד בילדותנו. כילדים חווינו לא מעט "ברוגז" כאשר הרגשנו כועסים ומתוסכלים ולא הייתה לנו דרך להבין תחושות אלה ולפתור אותם. ברוגז

לכל זכרון יש מקום בגוף – הגוף מביע את הדברים באופן פיזיולוגי, הוא מיכל לזכרונות. אנו צוברים חוויות מיום לידתנו, לעיתים עוד בטרם לידתנו. זכרונות

ישנן פגישות עם זוגות המשאירות אותי עם הרבה מאוד הרהורים אודות התנהלות של בני זוג, בחירות שהם עושים והתגובות שבוחרים. המחשבות עולות בעיקר כאשר אני

במחקרים נמצא כי אחת התכונות המנבאות הצלחה בחיים היא היכולת לאיפוק ושליטה עצמית. "איזה הוא הגיבור הכובש את ייצרו" אמרו חז"ל. כיבוש היצר עוסק ונוגע

לכולנו יש מצבים שבה אנחנו רבים וכועסים. ברוב המקרים הכעסים והמריבות הם על האנשים הקרובים לנו ביותר. המאמר מתייחס בעיקר לזוגיות, אך אפשר לאמץ אותו  לקשרים נוספים עם

ילדים לומדים לא רק מההתנסות של עצמם, הם בעיקר לומדים מהתבוננות על מעשיהם והתנסויותיהם של ההורים. ידיעה זו חשובה משום שהורים רבים מביעים את חילוקי

כאשר מדובר בבחירות במערכת זוגית, מרבית האנשים, מתקשים להגדיר לעצמם למה הם זקוקים, מה הם מצפים ומי עשוי להיות בן זוג מתאים ורצוי. מרביתנו מבלבלים

הכותרת למאמר זה מטעה. גירושין הם תהליך קשה וכואב עבור כל המעורבים, במיוחד ילדים. מעולם לא הכרתי מישהו שיכול היה לתאר תהליך גרושין במושגים חיוביים