איך יצאתי האשמה כשנפגעתי?
דפוס הפוך שמטשטש את הכאב שלך ומבלבל אותך.
לכולנו קרה שפגענו במישהו או הרגשנו שנפגענו בעצמנו. אבל מה קורה כשאת מנסה לספר על הכאב שלך ומופתעת לגלות שהאחר דווקא טוען שהוא זה שנפגע? כשהכאב שלך נדחק הצידה, והסיפור מתהפך. במאמר נבחן תופעה מורכבת זו, נבין את הסיבות להתרחשותה וכיצד ניתן להתמודד אתה בלי לאבד את עצמך בדרך.
קרה לך ששיתפת מישהו שפגע בך. דיברת בכנות, אולי אפילו בזהירות, מצפה לרגע של הקשבה או חרטה. אבל לפני שהספקת לנשום, משהו מתהפך. פתאום מי שממנו נפגעת הוא זה שנעלב, הוא הפגוע שצריך עכשיו עידוד. ואת עם הכאב שלך, מוצא את עצמך גם נאשמת ומבולבל מה קרה עכשיו.
ישנם אנשים שאינם מצליחים לשאת את הרעיון שהם גרמו כאב למישהו אחר, גם אם לא התכוונו. כשהם שומעים "נפגעתי", הם לא שומעים כאב, הם שומעים רק האשמה. תגובתם מגיעה במהירות שיא: הסברים, הצדקות, כעס. לא תמיד מתוך חוסר רגישות ונוקשות, לפעמים זו מגננה. אבל התוצאה אחת – הם הופכים עצמם למרכז הסיפור, לא את ופגיעתך.
חשוב להבין שלרוב זו איננה מניפולציה מחושבת (אכן יש אנשים מניפולטיביים). במרבית המקרים מדובר בתגובה אוטומטית המושרשת עמוק. אנשים שגדלו בסביבה שבה לא היה מקום לפגיעות, למבוכה או לקונפליקט הם למדו לשרוד על ידי הכחשה או היפוך תפקידים. משום שאם יכירו באפשרות שפגעו באחר, חוויתם, אשר לא תמיד מודעת, עלולה להיות הרסנית – פחד מנטישה, התרחקות ותחושת כאב עמוק. לכן, כשמשהו מערער אותם, אפילו בעדינות, כל המערך הנפשי מגיב כאילו מדובר באיום ממשי.
מתחת להתפרצות מסתתרת נפש רגישה מאוד לביקורת ודחייה. כזו המתקשה לשאת בושה או אשמה, הזקוקה נואשות להחזיק בתמונה של עצמי נקי וללא רבב כדי לא להתפרק.
אנשים אלה נראים מבחוץ כריזמטיים, נעימים, אסרטיביים ועמידים. בתוכם, ישנה פגיעות רבה ובטחון עצמי מעורער. מבחינתם, "לא התכוונתי" שווה ל"לא פגעתי". הם מתקשים לראות את הפגיעה שגרמו, רואים רק את הפגיעה שייחסת להם כפגיעה בהם.
מה עושים?
מתחילים בזיהוי הדפוס. להבין שהכאב שלך אמתי גם אם הצד השני מתגונן. אל תגררי להסברים ארוכים המנסים לשכנע. הציבי גבולות ברורים. עצרי את השיחה כאשר היא הופכת למעגל סגור של האשמות הדדיות.
בחרי מתי לדבר ומתי לשמור על עצמך. לא כל שיחה מובילה לשינוי. לפעמים עצם ההבנה שזהו המצב משחררת.
יחד עם זאת, יש גם מקרים שאחרי הכעס, האכזבה, הכאב והאשמות הדדיות מתעוררת פתיחות ובשלות רגשית כאשר במטרה לפרוץ את המעגל. הצדדים מוכנים להקשיב ולהתבונן מחדש בדברים. מדובר בתהליך המתרחש בזהירות וברגישות תוך שיחה מאפשרת ביטוי לכל אחד ושאלות המזמינות פתיחות. כל אלה יכולים להפוך התנגדות לקשר ולחיבור תוך מאמץ והסכמה לשהות באי נוחות.
היכולת לזהות את הרגע שבו התפקידים מתהפכים ולבחור אחרת היא המפתח לקשר בריא יותר עם האחר. בעיקר לקשר עמוק וחומל יותר עם עצמך.
זיהית תבנית הזאת בחייך? חשוב שתזכרי שהכאב שלך אמתי וראוי להקשבה. שינוי עשוי להתרחש כשאת מגדירה גבולות ובוחרת לא להיכנס למעגל האשמות אלא להישאר נאמנה לעצמך.
מטעמי נוחות המאמר נכתב בלשון נקבה אבל מיועד לכולם.