״אני נותן/נותנת יותר״ – המשפט שהורס זוגיות.
על ההבדל בין תחושת הוגנות לבין ספירת ניקוד. למה זה משנה הכל?
אנחנו רוצים להאמין שיחסים זוגיים מבוססים על אינטימיות, אכפתיות, משיכה, מטרות משותפות ועוד. אנו בוחנים, במודע או שלא במודע, גם "תשומות" מול "תפוקות". במרבית המקרים מה שמניע את מערכות היחסים הוא רעיון האיזון. כשאחד מבני הזוג ירגיש שהוא נותן הרבה יותר מאשר מקבל, הקונפליקטים יהיו חלק בלתי נפרד מהזוגיות.
קונפליקטים רבים מתרחשים על רקע שוויוניות והוגנות. משברים מגיעים כשברקע סוגיות הקשורות לשוויון. אנו חיים בחברה המקדשת שוויון. קונפליקטים זוגיים עולים בעיקר כתוצאה מלחץ חברתי או זוגי לשוויון.
אבל, שוויוניות והוגנות הם שני מושגים שונים. הוגנות ביחסים מתייחסת לקבלת תמורה ביחס למעשים, לצד צמצום מצבים לא שוויוניים. בעוד שוויוניות מתייחסת לחלוקה שווה של הנטל – אלה שני דברים שונים.
ממחקרים עולה ששביעות רצון גדולה יותר מתקיימת במערכות יחסים המאופיינות בהוגנות, לא בהכרח בשוויון מתמטי. במערכת כזו ישנה פחות כוחניות, קונפליקטים נפתרים בקלות רבה יותר, פחות תוקפנות. נעשית השקעה גדולה יותר בטיפוח הקשר.
במערכות יחסים הוגנות, בעיקר הנשים מגלות שביעות רצון רבה יותר. עוד עולה ממחקרים כי הוגנות נתפסת כמרכזית במערכות יחסים, היא גורם מנבא ביחס לשביעות רצון, שמירת הנישואין.
לא מדובר בחלוקה שווה של חצי חצי. אלא, בחלוקה גמישה שאיננה כמותית. המרכיבים המשמרים את תחושת ההוגנות ושביעות הרצון הם בעיקר חלוקת מטלות הבית, המאמץ המושקע, קבלת החלטות משותפות, תקשורת פתוחה בזמן קונפליקט.
בני הזוג המרגישים שהשקעתם רבה יותר בקיום הזוגיות, הבית והמשפחה, ירגישו מצוקה רגשית, תסכול וכעס רב. מנגד, גם שותפים המקבלים יותר מאשר נותנים למערכת היחסים ירגישו מצוקה רגשית, בעיקר אשמה – בשל התחושה שהם מקבלים יותר ממה שמגיע על בסיס תרומתם היחסית. בשני המקרים, השותף המרגיש עצמו נפגע ינסה להביא לאיזון באמצעות שינויים התנהגותיים.
לכל אחד יש הגדרה אחרת מה היא הוגנות. במערכת יחסים זוגית, אם אדם מקדיש זמן, מאמץ, השקעה – מצפה מטבע הדברים לגמול באמצעות הערכה ו"הטבות".
אנשים מגיעים למערכות יחסים בציפייה למאזן. מה אני נותן, מה אני מקבל. כאשר היחסים מתגמלים או למעלה מזה, המחויבות לקשר מתעצמת, נעשית השקעה תמידית.
לעומתם, אנשים שמרגישים מקופחים ולא מתוגמלים, לעיתים ירגישו שאין להם ברירה אלא להישאר בקשר – לפעמים מחוסר ברירה. אבל ינסו לאזן את תחושת חוסר ההוגנות בדרכים שפוגעות בקשר הזוגי.
תחושת הוגנות ביחסים מהווה בסיס למערכת יחסים טובה. אם היא נעדרת, בני הזוג יתנהגו באופן שיחזירו לעצמם את תחושת האיזון. זוגות המנווטים בין צרכים אישיים לבין צרכים זוגיים, חברתיים יצליחו להתגבר על הקונפליקט, לצמוח בתוך הזוגיות.