ניתוקים משפחתיים

הצפייה התרבותית והדעה המקובלת הנה שעל משפחה להיות תמיד ביחסים קרובים, זאת מאחר ומשפחה לא בוחרים ועלינו לקבל כל אחד מעצם העובדה שהוא בן משפחה קרוב. מאידך צפייה זו היא מקור לכאב ותסכול. משפחות רבות חוות רמה מסוימת של מרחק בין אם בשל מרחק גאוגרפי ובין אם מבחירה לבלות פחות זמן יחד. ישנם מקרים בהם המרחק עלול להתפתח בסופו של דבר לניתוק וניכור וזהו למעשה החשש העיקרי.

במחקר שנערך, נמצא כי ישנם סוגי התרחקות הנובעים לעיתים מרצון להתרחק ובכך לצמצם את החיכוך והפגיעה למינימום. וישנה התרחקות הנובעת מאירועים במהלך החיים. כאמור, קורה ויש נתק מוחלט מבני משפחה, לפרקי זמן ארוכים ואף לצמיתות.

התרחקות מבחירה:

• האדם או המשפחה מחליטים במשותף על ניתוק לפרק זמן כאשר ישנה פגיעה בלתי ניתנת לתיקון בתקופה מסוימת, למרות ניסיונות חוזרים. לעתים יש צורך ב"פסק זמן" להתארגנות מחדש. זה איננו פתרון אידאלי, אבל לעתים כאשר מרגישים מוצפים ולא יכולים לשמור על גבולות העצמי, הפתרון עשוי להיות ניתוק לפרק זמן. התרחקות זו עשויה ללבוש צורות שונות הכוללות התרחקות רגשית ופיזית, קשר טלפוני מצומצם או ניתוק מוחלט.
• פרידה הדדית מתרחשת כאשר שני הצדדים מחליטים על יצירת מרחק תוך נסיון להרגיע את פני השטח. כאשר ההתרחקות נובעת מהסכמה הדדית שפרידה זמנית תועיל לכולם, כולל אי הגעה משותפת לפרק זמן למפגשים משפחתיים. הידיעה שכל מפגש משפחתי הופך להיות טעון עשויה להיות סיבה מספיק טובה להגיע להסכמה שפרידה זמנית תועיל יותר מאשר מפגשים משפחתיים רוויים רגשות מציפים. לדוגמה: אחים הנמצאים בקונפליקטים מורכבים ובכל מפגש הסוגיה והטונים עולים למקום שאינו מאפשר כל שיח פורה, עדיף לפעמים להחליט על התרחקות, בעיקר בחגים כאשר הכל מאוד רגשי ממילא. ובמקביל לנסות למצוא נתיב במישור האישי, ללא קהל.
שוב, יש לשים לב שהסכסוך לא יהפוך לנתק מוחלט ארוך שנים, ממנו קשה לחזור ליחסים.

התרחקות שלא מבחירה:

• ישנם מקרים בהם בן משפחה מוגדר על ידה כ"כבשה השחורה" שלה ומתרחקים ממנו, למרות שהוא ממש איננו רוצה בכך ונגרמים לו כאב ופגיעה גדולה. ה"כבשה השחורה" יכול להיות בן משפחה שהבחירות שלו בחיים והזהות שלו אינם עולים בקנה אחד עם שאר חברי המשפחה לדוגמה: בן/בת שחזרו בשאלה או בתשובה, בן משפחה שזהותו המינית איננה מקובלת על בני המשפחה, נישואין עם בן דת אחרת וכדומה.
• ישנן התנתקויות הנובעות מנסיבות חיים ולא משום שמישהו הרחיק אותם מהמשפחה. דוגמה: אדם או משפחה המהגרים לארץ אחרת והקשר עמם הולך ונעשה דליל עד ניתוק כמעט מוחלט מבני המשפחה הראשוניים. במקרה זה אף אחד לא בחר להרחיק ולהתרחק, אלא המעברים השונים ונסיבות החיים גורמים לכך. האפשרות לשמור על קשר רציף היא קשה יותר ויש להשקיע בכך מאמץ מיוחד. במקרים אלה הניתוק איננו מוחלט אלא שהקשר הופך להיות פחות זמין ונדיר יותר.

התרחקות היא קשה למרבית האנשים. מאידך, סכסוכים, אכזבות וקונפליקטים משפחתיים גורמים לכאב, כעס ותסכול, ממספר סיבות:
קיימת אמונה שבני משפחה יתמכו בנו ללא תנאי והיא נשענת על הפנמה של אמירות כמו "דם איננו מים", "המשפחה מעל הכל", "במשפחה אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד" וכו'. הדבר מקנה תחושה שזהו קשר ללא תנאי ולא ניתן לערעור. לעתים למרות כל זאת, אחד או יותר מבני המשפחה פוגע באמצעות אמירה או עשיה, והדבר הופך לסדק פנימי עמוק יותר מאשר אם חבר קרוב היה עושה זאת. התחושה היא של בגידה בערך המשפחתי.
דוגמה: אחים חולקים ידע וזיכרונות אין סופיים מילדותם המשותפת. ישנם זיכרונות נפלאים המזינים את הקשר לאורך שנים ואחרים לא תמיד חיוביים. ההתגרות הקלה ביותר מביאה להצפת רגשות העלולים להפוך במהירות רבה לתקשורת כואבת ופוגענית – ממש נסיגה לילדות.

בנוסף, בני משפחה נוטים לסמוך אחד על האחר בנושאים של תמיכה רגשית וכלכלית, מתן עצה מועילה ועזרה מעשית. ההשקעה הרגשית בבני משפחה היא גדולה, מה שהופך פגיעה לכאב חד ולתחושת אכזבה גדולה ושברון לב. ישנם אנשים המתקשים לסלוח לבן משפחה יותר מאשר לחבר והסוגיה הופכת לנושא כלל משפחתי אשר עלול להביא לניתוק בשל חוסר יכולת להכיל את הכאב.
סיבה נוספת לניתוק הנה תוקפנות מילולית הבאה לידי ביטוי בתקשורת פוגעת, מבטלת, מעליבה ומזלזלת. שקרים וסודות משפחתיים הם סיבה נוספת לניתוק. התרחקות מתרחשת גם במקרים בהם התחושה היא של העדר אהבה, תמיכה ותחושת אי נוחות בקרב המשפחה כולה או אחד מהחברים בה.

מכאן שלפעמים התרחקות היא פתרון בריא ליחסים משפחתיים רעילים. בני משפחה המסוגלים לשמור מרחק ונפרדות רגשית מהאחרים, מסוגלים לאחר זמן לתקן את מערכת היחסים ולמצוא איזון אותו יכולים להכיל תוך קיום הקשר. יש לזכור כי תפיסת הניתוק נשענת על הרעיון של חשיבות המשפחה ושמשפחות הן "לנצח". לדאבון הלב, הדברים אינם תמיד כך ולפעמים עדיף להתרחק ולצמוח מאשר להיות קרוב לקמול.

Scharp, K. M., & Dorrance Hall, E. (2018). Reconsidering family closeness: A review and call for research on family distancing. Journal of Family Communication, 1-14.

 

נעים להכיר

שלום, שמי חוה אוסטרובסקי, עובדת סוציאלית המתמחה בטיפול ויעוץ פרטני, זוגי ומשפחתי בסביבה אמפטית, תומכת, מכילה ובטוחה, תוך שמירה על סודיות מוחלטת. הקליניקה היא באיזור פתח-תקוה.

שתפו את המאמר

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

מאמרים נוספים

עקבו אחרי