ביחסים רגשיים משמעותיים, לרוב מעורב גורם שלישי, לעיתים אף יותר מאחד. יכולים אלה להיות קרובים, חברים, ילדים וכו'. במקרים מסויימים, זכרונות וחוויות עלולים להיות "השלישי" במערכת הזוגית.
ישנה חשיבות רבה בזיהוי משולשים משפחתיים. משולש עלול לחבל בקשר בין בני זוג ולגרום לאי-תפקוד זוגי/הורי. משולשים מתפתחים כאשר זוגות, החווים חוסר יציבות אישית ו/או זוגית מחפשים צד שלישי שיסייע בהפגת מתחים וצמצום חרדה. אדם זה (השלישי במשולש) הוא בדר"כ אחד הילדים (במקרים מסויימים השלישי יכול להיות בן משפחה/מכר/חבר). במידה ומשולש כזה נכשל בהפגת המתח והחרדה, עלולים להיווצר משולשים אחרים חיצוניים כגון: מערכת יחסים מחוץ לזוגיות, שעות עבודה ארוכות, עיסוק אינטנסיבי בספורט, השקעה רגשית וכספית בתחביבים שונים וכו'.
חשוב לזכור כי ישנם משולשים התורמים למערכת הזוגית, כגון: חבר נפש, בן משפחה שסומכים עליו, מטפל או כל דמות אחרת העוזרת באיזון ובהפחתת המתח בין בני הזוג. זאת בתנאי שאיננו הופך לחלק מהמשולש הזוגי אלא שומר על נפרדות ומעורב באופן זמני בלבד בתוך המשולש.
המבנה הבסיסי במערכת הרגשית של המשפחה הוא המשולש (אם-אב-ילד). בתקופות בהן אין הרבה קונפליקטים, רמת החרדה נמוכה והתנאים החיצוניים רגועים, שני אנשים יכולים להיות קשורים במערכת רגשית נוחה. אולם, כאשר ישנן בעיות בין אנשים, והם אינם מסוגלים לפתור אותן ומגיעים לנקודה בה מתקשים לשוחח האחד עם האחר, הדבר גורם לצער, כעס, תסכול, כאב או חרדה.מצב זה עשוי להוביל לפניה לגורם שלישי לשם קבלת אהדה ואמפטיה. אפשרות נוספת, כתוצאה מקונפליקט זוגי הוא הכנסת אדם שלישי ל המערכת הזוגית אשר ינסה לפשר, לתווך, או אף לתמוך באחד מהצדדים. במידה והגורם השלישי מעורב באופן זמני בלבד או עוזר לבני הזוג לעבד את הקשיים ביניהם, זהו משולש רצוי משום שהוא זמני ולא קבוע. אך, אם השלישי הופך להיות נוכח באופן קבוע בתוך המערכת הזוגית, הוא הופך לחלק בלתי נפרד מהזוגיות.
מתח בין בני זוג עלול להופיע לדוגמא, כאשר מנסים למצוא איזון בין הצורך לקרבה/התלכדות לבין הצורך בנפרדות/ לאינדיווידואליות ומרחב – כאשר אחד מהשותפים לוחץ ליותר קשר, השני עלול להרגיש לחוץ ולהתרחק. ככל שההתערבבות אחד בתוך השני או הסימביוזה גדולים יותר, כך המשימה למצוא את האיזון, שיספק את שניהם, קשה יותר. אחת הדרכים לפתרון המתח שנוצר בתוך המערכת הזוגית, היא לצרף חבר אחר של המשפחה למשולש, וליצור אינטראקציה של שלושה אנשים. כפי שציינתי קודם, צרוף זה אינו בהכרח שלילי. לדוגמא, לעיתים מוצאים חבר/חברה טובים אשר, בעת הצורך, ניתן לחלוק איתו את הרגשות המציפים, לזכות ממנו להבנה, אמפטיה וראייה מאוזנת יותר. צרוף אדם שלישי עשויה לתרום להורדה ולצמצום המתח והחרדה. אך חשוב לזכור שתפקידו של אדם זה היא זמנית עד להחזרת האיזון, בזה מסתיים תפקידו.
דרך נוספת לצמצום החרדה היא פניה לטיפול זוגי או משפחתי. האם פניה לטיפול הוא יצירת משולש נוסף ?משולש טיפולי- המסייע בהורדת המתח במצבי חרדה בכלל, המשולש מסייע למשפחה בשמירה על רמה אופטימאלית של קירבה ומרחק בין חבריה. מדובר במעורבות לצורך פתרון בעיה, כשהמטפל נמצא בתוך המשולש באופן זמני, בתפקיד אובייקטיבי, ככל שניתן.
בואן, שהיה תאורטיקן שעסק בחקר המשפחה, טען שיחסים בינאישיים מונעים על ידי שתי כוחות המאזנים אחד את השני: הצורך להיות ביחד/בצוותא מול הצורך בניפרדות/אינדיבידואליות. כמו כן טען שאבן הבניין הבסיסית של כל מערכת רגשית היא משולש. לדוגמא: בתקופות של רגיעה, לשני הצדדים של המשולש (הורים) ברית רגשית הנוחה לשני צדדים והצד השלישי (הילד), שמצוי בעמדה הלא נוחה של מי שנמצא בחוץ, עשוי לזכות בתמיכתו של אחד הצדדים או להיתקל בדחייה. במצבים של מתח, זה שנמצא מחוץ למשולש (לדוגמא: הילד), מצוי בעמדה עדיפה ושני הצדדים (ההורים) שנתונים במצב של מעורבות יתר מבחינה רגשית, קרוב לוודאי, שיעשו מאמצים כדי לערב את השלישי (הילד) בקונפליקט. המשולש מתאר איזון דינאמי במערכת שבין שלושה אנשים, המתח והחרדה הם המשפיעים העיקרים על המשולש.
משולש מאפשר את הורדת החרדה. הוא גמיש יותר מאינטראקציה בין שניים ובעל סובלנות גבוהה במצבי לחץ. כאשר רמת החרדה והמתח יורדים, היחסים הרגשיים בין בני הזוג יכולים לחזור למצבם הקודם. ככל שהמיזוג/הסימביוזה במשפחה גבוה יותר, כך המשולשים יהיו יותר מקובעים ואינטנסיביים. ככל שיותר אנשים נעשים מעורבים, המערכת עשויה להיהפך לסדרה של משולשים ובמקרים מסוימים מגבירה את הבעיה שריבוי המשולשים היה אמור לפתור.
כניסתו של ילד למערכת יחסים משפחתית רגשית משולשת, מונעת ממנו תהליך נורמאלי של ניפרדות. תהליך שיאפשר לילד לצאת מחוץ למשולש יאיים על איזון המערכת המשפחתית וכך תהליך הנפרדות שלו יתעכב וידוכא בהתאם לצורכי המערכת. השילוש יכול להיות גורם משמעותי להתפתחות סימפטומים אצל ילדים ושימורם. הוא עלול להותיר את הצלע השלישית החלשה במשולש בחוסר תפקוד, זמן רב לאחר התפרקותו.
תהליך יצירת המשולשים הינו משמעותי מאד בתהליך של התפתחות סימפטומים . לדוגמא: כאשר בני זוג נמצאים במצב של מתח, האם או האב, מערבים בכך את אחד הילדים – נוצר משולש חדש. הורה ילד מול ההורה האחר. כאשר ישנה רגיעה בין ההורים הם חוזרים להיות יחד והמשולש (הורה-ילד-הורה) הקודם מופר, הילד חש עצמו מבולבל, מוצף ומוטרד רגשית.
פירוק המערכת המשולשת:
בסיס יצירת המשולשים הוא בחרדה כרונית המועברת בהעברה בין דורית. במשפחות כאלה רמת החרדה היא גבוה, אחד המנגנונים להפחתת החרדה היא יצירת משולשים בתוך המשפחה ומחוץ למשפחה. לכן יש לזהות דפוסים מהעבר שיש להם השפעה בהווה על האדם ועל המשפחה. כאשר אנשים חוקרים את דפוסי משפחת המוצא שלהם, מוצאים דפוסים חוזרים ועושים שינויים חיוביים במשפחת המוצא, הם מצמצמים משולשים רגשיים עוצמתיים ומגבירים את יכולת התפקוד שלהם בנישואין ובגידול ילדים.
יש לעזור לזוג ללמוד להסתדר בקשר שלהם, מבלי להשתמש בגורם שלישי, ללמוד לשלוט בחרדה, לשפר את המיקוד העצמי, להפחית את התגובה הרגשית ולתקן תבניות של אי תפקוד זוגי. הגברת היכולת להבחין בין חשיבה לבין רגש וללמוד לנצל יכולת זאת לשם פיתרון בעיות ביחסים הזוגיים.
המנגנון העיקרי עליו מבוסס השינוי הוא היכולת לראות את תפקידו של כל אחד מהצדדים בתהליך הזוגי והבין אישי, לכבד ולהעריך את התכונות הייחודיות של בן הזוג ולקבל את הייתרונות והמגבלות של עצמם ושל בן הזוג.
מטרת הטיפול לעודד כל צד לקבל אחריות לשיפור המצב, במטרה לצמצם את רמת הכעס והחרדה של בני הזוג ולהעצים את היכולת שלהם להפריד בין התנהגות לבין רגש. כלומר לדבר את מה שמרגישים ולא להתנהג את שמרגישים.