על מה לדעתכם מרבית הזוגות מתלוננים? מרבית הזוגות שאני מטפלת בהם מדווחים על חוסר תקשורת ומבחינתם, בצדק. אך מנקודת המבט שלי, מרבית הזוגות מתקשרים היטב; חוסר תקשורת הוא לא תמיד הנושא. למעשה, מרבית הזוגות ברורים לחלוטין לגבי מה הם רוצים. הבעיה היא שאיש מבני הזוג איננו מסוגל או רוצה, לתת את מה שמבקשים ממנו. מכאן שבמרבית המקרים מאבק שליטה מתפתח כאשר בני זוג מתחילים להתנהל במערכת בה אחד או שני בני הזוג נאבקים כדי לבסס דינמיקה חד צדדית שבה סדר העדיפויות או הצרכים של אחד מבני הזוג קובע. המאבק הוא על כך שבן הזוג האחר יסכים לכך.
הרצון והצורך לשנות את האחר, נובע במקרים רבים, מקושי אמיתי לשנות את עצמנו, מהיותנו אנשים בעלי קווי אישיות נוקשים ובלתי מתפשרים – מכאן הציפיה שהאחר יעשה זאת במקומנו. מכניסים זאת תחת הכותרת "אם הוא/היא אוהב/ת אותי הוא/היא יקבל אותי כמו שאני ויעניק לי מה שאני צריך/ה…".
מאבק כוחות ושליטה עוסק באחד או יותר נושאים הנוגעים לזוגיות (מין וכסף לדוגמא), המאבק הוא חלק ממערכת הגנתית. אתם שואלים הגנה מפני מה? במרבית המקרים מדובר בהגנה מפני חרדה המתלווה לתחושת פגיעה. מטבע הדברים, אנשים פגיעים נוטים להיות יותר בחרדה והיא זו המניעה אותם. ישנם אנשים אשר השליטה שלהם באה לידי ביטוי על ידי לקיחת אחריות, הם מרכזים אצלם הכל. אחרים שולטים על ידי דפוס פאסיבי של התנגדות ? שני הדפוסים משרתים את אותה המטרה, הגנה מפני חרדה.
חלק בלתי נפרד מחיינו הם מצבי אי ודאות, חוסר אונים, אי ידיעת המצב והחרדה מפני הבלתי צפוי. כולנו זקוקים לאחיזה ותחושת שליטה במה שקורה לנו, אך העוצמה משתנה מאדם לאדם. מרבית האנשים מודים בצורך זה ואפילו גאים בו. הדבר נותן להם תחושה של כוח ומרגיע את החרדות והפחדים הבסיסיים. מדובר באשליה ולא בשליטה אמיתית, משום שהאנרגיות המושקעות בשליטה שוחקות כל חלקה טובה, כולל הזוגיות ? אליה מתייחס מאמר זה.
כיצד נראה מאבק כוחות?
הנה כמה דוגמאות: ל. סרבה ליחסי מין עם בן הזוג שלה לפני שהוא יחבק, ינשק, יגלה חיבה שאינם קשורים לסקס ביניהם. בן הזוג שלה לעומתה סרב לחבק ולנשק אלא אם כן הוא יהיה בטוח שבסוף יהיה סקס. דוגמא נוספת: ס. סרבה לשנות את הפזרנות הכספית שלה עד שגם בעלה יפסיק עם הפזרנות שלו. הבעל טען שהוא המפרנס העיקרי במשפחה ומכאן שהוא ראוי לקנות כל מה שהוא רוצה. עוד דוגמא: ת. סרבה לשתף את חמותה החודרנית בכל הקורה בבית; בעלה באופן עקבי פרץ את הגבולות הזוגיים ושיתף את אימו בכל הנוגע לתחום האישי והזוגי שלו. ככל שהבעל שיתף יותר את אמו, כך ת. הפכה להיות יותר כועסת ומרוחקת. בצד הקיצוני של הדברים אני יכולה לראות כיצד בן זוג אחד מרשה לעצמו לנהל קשרים רומנטיים מחוץ לנישואין בעוד ישנה ציפיה ברורה שעל בן הזוג האחר להישאר מונוגמי.
מאבק שליטה איננו על מה נכון ומה לא נכון. מאבקי שליטה מזיקים לקשר הזוגי משום שבני הזוג נכנסים לסוג של מעגל סגור של האשמות הדדיות ? לופ שקשה מאוד לצאת ממנו. בטפול, כאשר אני מזהה שזהו הדפוס המניע את בני הזוג, אני מעדיפה להתמקד ב"ריקוד זוגי" זה, בטרם תתרחש הדרדרות שאין ממנה חזרה. לצערי, מרבית הזוגות פונים לטיפול זמן רב אחרי שמאבק הכוחות מתקבע בתוך מערכת היחסים; אם חלילה התווספה חוויה הרסנית כמו לדוגמא רומן מחוץ לנישואין, קשה עוד יותר להיחלץ מדפוסים קיימים בתוך משבר.
כיצד ניתן לשנות דפוס של מאבקי שליטה?
הצעד הראשון הוא "לקרוא לילד בשמו" ? לגרום לבני הזוג להבין שזהו דבר המנהל אותם ואת הזוגיות שלהם. אני מראה לבני הזוג, באופן חוזר ונישנה, כיצד הם ננעלים בעקשנות בעמדותיהם. כשאני משיימת (לתת שם) את מה שקורה ביניהם, הדבר נותן משהו מוחשי ומשמעותי לעבוד עליו.
קורה שמאבק הכוחות נוגע בו זמנית ליותר מתחום אחד בחייהם, דבר המתרחש פעמים רבות. אני מציינת זאת בפני הזוג כדי להעצים ולהביא למודעותם אודות התפשטות התופעה לתחומים רבים נוספים בחייהם. כדי שיבינו שהם מתנהלים בתוך מאבק כוחות והוא מזיק לזוגיות.
חשוב לבדוק עם בני הזוג את המקורות מהם הגיעו ומה הם זוכרים, יודעים ומכירים במשפחת המקור, בכל הנוגע למאבקי כוחות. פעמים רבות ילדים היו עדים למאבקי כוחות של הורים גם אם לא זיהו אותם ככאלה, הדינאמיקה בבית הייתה כזו.
בטיפול נעשה עיבוד של אותם חלקים בהם, באופן לא מודע, אנחנו בוחרים בני זוג המזכירים את הורינו, לטוב ולפחות טוב, מתוך צורך לרפא בתוך הזוגיות פצעי ילדות מוקדמת. כמו כן, מתקיים בתוך האדם מאבק פנימי מתמיד בין השאיפה לחיות באופן אוטנטי, בהתאם לצרכים הפנימיים לבין מה מותר ומה אסור, מה שטוב עבורי לא תמיד טוב לאחר. מדוברבקונפליקטים שלא באו לידי פתרון בילדות. לכן, בבגרות נעשה נסיון, לא תמיד מודע, להחזיק ברצונות שלא יכולנו להחזיק בהם בילדות, בעיקר בשל תכתיבי הסביבה.מכאן מתפתח מאבק שליטה הגורם לעיתים להרס הזוגיות.
מודעות והכרת בקושי הם המפתח לשינוי:
חשוב שכל אחד מבני הזוג יקח אחריות אישית לשינוי דפוסי המאבק. כאשר רק אחד מבני הזוג מתחייב לשינוי, קשה יותר לבסס שיפור, מאבק הכוחות והשליטה ימשכו. היה מי שאמר "לטנגו צריך שניים, אחרת זה סולו…".
כאשר שני בני זוג משתמשים באותם הדפוסים של מאבקי שליטה, אני משתמשת בהגדרה המילולית כדי לפתח אמפטיה אחד כלפי השני ולגייס את שניהם למאבק באותו "אוייב". הגישה היא שאין אחד טוב יותר והאחר טוב פחות, אלה: "יש לנו בעיה והיא נקראת מאבק שליטה". בשלב זה קל יותר לגייס כל אחד מבני הזוג לעבודה משותפת להתמודדות עם הנושא, לקחת אחריות.
כאשר מאבק כוחות הולך ומצטמצם או נמצא בשליטה טובה יותר, אני צופה שיעלו מאבקים אחרים, כחלק בלתי נפרד מהחיים. הטיפול במאבק הכוחות ושליטה מבוסס על מציאות ויכול להיות לו השלכות על תחומי רבים ביחסים הזוגיים. בואו נודה בכך שלא קיימים כמעט יחסים מושלמים; התמודדות בעתיד עם נושאים קונפליקטואליים נוספים, עשוי להיות פחות מעורר דאגה או חרדה מפני תחושת כשלון. זאת משום שמעודד לחשוב שהיה נסיון חיובי קודם בפתרון סויה והוא הצליח, גם אם לא תמיד באופן מלא.
בנוסף אני מזכירה לבני הזוג שכיום, לאחר הטיפול, יש להם את הכישורים והכלים לזהות ולשלוט במאבקים ובקונפליקטים בטרם יגרמו נזק בלתי הפיך.
מאבקי כוחות הם חלק בלתי נפרד בזוגיות, אבל הם יכולים להיות בשליטה. בתנאי… שבני הזוג יוכלו לוותר על חלק מהשליטה בשם המחוייבות לקשר טוב ובריא יותר.