חרדה היא נורמלית, ובמקרים מסויימים אף עשויה להיות מועילה. החרדה התפתחה בתהליך אבולוציוני, כדי לשמור על האדם מפני סכנה. אדם המזהה סכנה, נכנס לדריכות ולעיתים לחרדה וכדי להתמודד עם המצב הגוף נכנס למצב של "בריחה או מלחמה" ("fight or flight"). חרדה איננה תמיד שלילית, לעיתים החרדה עשויה להניע אותנו להשלים משימות חשובות ולשמש כאינדיקציה לדברים שעלינו לשים לב אליהם, ואשר אילולי חשנו חרדה לא היינו שמים לב אליהם. במקרים רבים חרדה עשויה לשמור עלינו.
עם זאת, כאשר החרדה תופסת מקום מרכזי בחיים, משפיעה באופן משמעותי על התפקוד ומשבשת את מהלך החיים התקין – ייתכן כי שהאדם סובל מהפרעת חרדה. בהגדרה: מדובר בתחושת פחד שמקורה לא ידוע ושאינו תואם לאיום ממשי במציאות. חרדה עשויה להופיע ברמות שונות, בעוצמה ובתדירות משתנה.
לדאבוננו, לעיתים קרובות הפרעות חרדה אינן מובנות לסביבה הקרובה הכוללת בני משפחה וחברים. קשה לדעת מה לומר וכיצד לסייע למישהו סובל מהן. יחד עם זאת, אנו רוצים לומר משהו אך לא תמיד יודעים מה לומר וכיצד לסייע. להלן מספר דברים שאינך צריך לומר למישהו הסובל מהפרעת חרדה:
- • "
את/ה פשוט צריך/ה להרגע" –
- זה כאילו אמרת למישהו שסובל מאלרגיה להפסיק להתעטש. חרדה היא לא בחירה. אף אחד איננו בוחר להרגיש ולסבול מרמות משתקות של חרדה. אם האדם היה מסוגל לשלוט בחרדה, הוא היה עושה זאת בשמחה ומשפר את איכות חייו. כשאומרים לאדם הסובל מחרדה "תרגיע את החרדה שלך" אנו גורמים לתחושה שאיננו מבינים בכלל שהוא סובל, לכאורה מאשימים אותו שאיננו שולט בעצמו. במקום לבקש בעיצומו של התקף חרדה, להרגיע את החרדה אפשר לנהל שיחה לפני או אחרי התקף חרדה, לבדוק כיצד אתה יכול לסייע כאשר מגיע התקף כזה. אנשים הנוטים להפרעת חרדה ידעו להנחות אותך כיצד לסייע להם כשהם בעיצומו של התקף כזה.
- • "
נו באמת, מה את/ה דואג/ת… זה לא ביג דיל" –
- כל מה שאדם דואג לגביו, בוודאי חשוב לו, אחרת לא היה דואג. לכן, לומר לו שזה לא 'ביג דיל', זה לזלזל במה שחשוב לו. הדבר חוזר לתפיסה המוטעית שחרדה היא בחירה. ישנם אנשים חרדתיים היודעים שהם נאבקים בפחד לא רציונאלי ושישנו סיכוי קטן שיקרה משהו ממה שהם חרדים ממנו. יחד עם זאת, אין להם שליטה על המחשבות לא רציונאליות שהמוח מייצר, וזהו תסכול גדול. לכן, אל תביע דעה אודות הפחדים או המקור לחרדה (אלא אם כן אתה איש מקצוע), אלא הקשב לחששות שלהם באופן מכיל ואמפטי.
- •
"אני יודע/ת בדיוק איך את/ה מרגיש/ה…" –
- הצהרה זו מועילה רק אם יש לך נסיון אישי בהפרעת חרדה, אחרת זו איננה אמירה אוטנטית. אנחנו יודעים מה האחר מרגיש רק אם וכאשר היינו במצב זהה או מאוד דומה. הפרעת חרדה עלולה להשפיע על מהלך חייו של אדם, לגרום לסבל יומיומי מתמשך. גם אם חווית פעם או פעמיים חרדה לפני מבחן, הדבר איננו דומה לסבל שעובר אדם עם הפרעת חרדה. עם זאת, אתה יכול להיות מקור חשוב של תמיכה למרות שאינך יכול להבין באופן מלא מה האחר חווה. נסה ללמוד מה זו הפרעת חרדה ומה חווה האדם הסובל מהפרעה כזו. אחת הדרכים שעשויות להועיל היא לומר להם שאתה אולי לא מבין מה הוא/היא עובר/ת אבל אכפת לך ממנו אתה כאן אם הם זקוקים לתמיכה.• "
את ה צודק/ת זה באמת עלול לקרות
- …" – נסה להימנע מכל אמירה אשר תזין ותגביר את הפחדים
.לדוגמא: אם יש לך חבר הסובל מחרדה מטיסות השתדל לא לספר לו על התרסקות מטוס נוראית ששמעת או קראת עליה לאחרונה
למרות שזה נשמע הזוי ראיתי כיצד אנשים מספרים מבלי לשים לב סיפורים שמגבירים אצל האחרים את החרדה. במקום זאת, נסה לתת תוקף לרגשותיהם. לתת תוקף ולאמת רגשות של מישהו, איננו אומר שאתה מסכים איתם. לדוגמא: אנשים הסובלים מחרדה חברתית עלולים להימנע מללכת למפגש חברתי. במקום לומר לו "אתה צודק, אתה הולך למסיבה שעלול להיות לך מאוד לא נעים שם…". אפשר לתת תוקף למה שהם מרגישים ולומר "נראה שהמחשבה ללכת למסיבה גורמת לך להרגיש חרד. אתה מרגיש שעלולים לשפוט אותך שם. נראה שזה באמת מטריד אותך". באמירה זו לא הסכמת עם מה שהוא אומר אלא אימתת ונתת תוקף להרגשתו.
התמודדות יומיומית עם הפרעת חרדה, גורמת לתחושה שאתה סוחב באופן קבוע מטען ענק מאפשר התקדמות. פעולות פשוטות נחוות כאתגר מפחיד וקשה. אף אחד איננו רוצה להרגיש כך וזה לא נגד אף אחד. לדאבון הלב, הדבר קורה וישנם בני משפחה, חברים וקרובים שהם חלק מהסיפור ואין זו אשמתם. הבשורה הטובה הינה שהפרעת חרדה ניתנת לטיפול. ישנן טכניקות טיפול רבות ומגוונות אשר מביאות לשיפור מלא או חלקי ולאיכות חיים טובה יותר.
על ידי הכלה, חמלה אימות (validation) והבנה נגרום לכך שהאדם הסובל מהפרעת חרדה, לא יתבייש בכך, כפי שקורה במקרים רבים. מחקרים מראים כי בושה ופחד הן הסיבות העיקריות לכך שאנשים הסובלים מהפרעות רגשיות, נמנעים מלפנות לטיפול. לכן, חיוני לספק תמיכה וחמלה למי שנאבק בהפרעת חרדה.