וירוס הקורונה – חיים באי ידיעה וחוסר ודאות

נראה כאילו העולם השתגע. רצף האירועים וההתרחשויות בתקופה זו, מערער את סדרי העולם המוכרים לנו, את מה שאנו יודעים ומכירים מרבית החיים. לצד הידע המצטבר, מתערערת  תחושת הודאות, המסוגלות והשליטה. אלא שבתקופה זו כשהכל מציף ומוצף בידיעות חסרי גבולות, לא תמיד ברור איפה עלינו להציב את הגבול שלנו, מה אנחנו מפנימים  ומה מסננים. הכל נראה חשוב באותה המידה.

 אין כמעט סדר והגיון במערכות – התקשורת פרוצה לכל דכפין ונותנת במה לכל תיאוריה קשה וקלה. הרשתות החברתיות מפיצות מידע שאיננו תמיד אמין. אנו מאותגרים להסתמך על ידיעות שיכולות להפוך כהרף עיין, מידיעה שיש מידע חיוני, לידיעה שהיא "פייק ניוז" אשר נועדה לאיים ולהפחיד (לרוב, שלא בכוונה אלא מחרדה). אנו חיים כרגע במציאות הנראית כאוטית ומשבשת סדרי עולם.

קצב הידיעות המהיר, בצרוף התלות הגבוהה שלנו ברשתות מקומיות וגלובליות, מייצרים קרקע לא יציבה, מעורר פחד ואיום קיומי. ידיעות קלות ופשוטות, לכאורה, מתגלים כפוטנציאל לשינוי "גורלי". קשה למנוע את הכאוס הזה.

יש לנו צורך בוודאות, בעיקר בתקופות הנראות כאוטיות בהם ידיעות וחדשות, משתנות בכל כמה דקות והופכות להיות לא רלוונטיות כמעט בהבל פה. בתקופה זו, יותר מבכל זמן אחר, לא תמיד צריך למהר לדעת הכל. לפעמים עדיף לעצור, לבחון את העובדות ה"וודאיות", הנשמעות מפי מומחים כאלה ואחרים, לבדוק באיזו מידה הן תקפות כאן ועכשיו.

לפעמים אי ידיעה חשובה יותר מידיעה.

מאידך, במצבים מאיימים על תחושת הקיום, ידע ושליטה הם צורך אנושי לסדר ולוודאות. קשה להכיל חוסר ודאות, ישנו רצון להבין ולעשות סדר בדברים כדי להרגיש בטוח ככל שניתן. כולנו מחכים "שיקרה כבר משהו"… שימצאו פיתרון העיקר לא להמשיך בחוסר הודאות. בתנאים כאלה כל ידיעה מרגיעה או מעוררת פחד וחרדה. קשה לנו להיות חשופים במרחב מאיים של אי ידיעה. במצבים אלה אנו נשאבים לדפוסי מחשבה אוטומטיים המקדשות  זיכרונות והנחות  ישנות (מזכיר את השואה, המלחמה, הפחד מחוסר ורעב וכו'). מחשבות אלה עלולות לייצר התק

בעות וטשטוש  תמונת המצב האמיתי.

אי הידיעה, אותו מקום לא נוח שאנו ממהרים לצאת ממנו, הוא גם השלב שבו חשוב לעצור את החשיבה האוטומטית למרחב בו ניתנת לנו הרשות מטעם עצמנו לערער, להטיל ספק, לאתגר את מה שנראה ברור מאליו. אי ידיעה יכולה להיות קרקע מעולה שמאפשרת צמיחה של רעיונות חדשים שאינם לכודים בקבעונו מחשבתיים של "חייבים", "אין ברירה", "אמת אחת ואין בלעדיה" וכו'.

לפעמים אי ידיעה הרבה יותר עוצמתי מידיעה. הראש והלב פתוחים לרעיונות חדשים, יצירתיים ומקוריים, מבלי להישמע אך ורק לקולות המפחידים שמזינים אותנו בהם.

 

זה הזמן לשאול שאלות, להתבונן במה עובד ובמה פחות. מה נכון לך ואיזה התאמות אתה יכול לעשות כדי לצאת בסוף התקופה, במצב הכי טוב שניתן. קח לעצמך פסק זמן להטענת אנרגיות חדשות וידע חדש ומותאם יותר לצרכיך.

עלינו להכיר בכך שהידע הוא מוגבל גם בזמנים אלה, ויכולתנו לשלוט בתהליכים אשר חזקים מאיתנו גם היא מוגבלת.

שרק נהיה בריאים ונעבור את התקופה בבריאות גוף ונפש טובים ככל האפשר.

נעים להכיר

שלום, שמי חוה אוסטרובסקי, עובדת סוציאלית המתמחה בטיפול ויעוץ פרטני, זוגי ומשפחתי בסביבה אמפטית, תומכת, מכילה ובטוחה, תוך שמירה על סודיות מוחלטת. הקליניקה היא באיזור פתח-תקוה.

שתפו את המאמר

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

מאמרים נוספים

עקבו אחרי