להיות אני בתוך אנחנו: על אוטונומיה רגשית ואהבה.
זוגיות טובה לא נמדדת רק בכמות הרגעים הרומנטיים או בהסכמות הדדיות. היא נבנית דווקא מתוך היכולת של כל אחד מבני הזוג להיות נאמן לעצמו, להרגיש, לחשוב ולפעול מתוך חיבור פנימי- גם כשהם יחד. אוטונומיה רגשית היא לא ניתוק, אלא היכולת להרגיש שלם גם בתוך קשר.
מיומנות זו היא אוטונומיה רגשית.
אולי זה לא נשמע נוצץ, אבל כשזוגות מתחילים לתרגל אותה משהו מהותי משתנה באופן בו הם רבים, מתפייסים, מנהלים את יחסיהם ובעיקר כמה בטוחים הם מרגישים אחד עם השני.
מה היא אוטונומיה רגשית? זו היכולת לנוע דרך רגשות בלי להדחיק אותם, בלי להיתקע בהם ובלי 'להפיל' אותם על האחר. במילים פשוטות זו היכולת להחזיק את המרכז הרגשי שלך, לא להפקיד את מצב הרוח בידי בן הזוג, לא להעמיס עליו את תחושת הערך או חוסר הערך שלך.
כשיש אוטונומיה רגשית אתה יכול להגיד לעצמך: אני יכול לכעוס בלי להאשים אותך, אני יכולה להיות במצבי אי נוחות רגשית מבלי שתצטרך כל הזמן לפצות ולתקן אותי, אני יכול לאהוב בלי לאבד את עצמי.
למה אוטונומיה רגשית היא נדירה? משום שהיא קיימת אבל בלתי נראית. בעוד תקשורת רואים בשיחה, מחוות נראות במעשים. אבל אוטונומיה רגשית היא פנימית – היא העצירה הקטנה לפני הפיצוץ, ההחלטה לנשום לפני התגובה, המשמעת הפנימית לשאת את מה שעולה בלי להציף באופן מידי או אימפולסיבי את האחר.
גם זוגות טובים מוצאים עצמם חוזרים לאותם מריבות. מתחת למילים מסתתרת הנחה שלא נאמרת -'אתה אחראי על איך שאני מרגיש'. כאן תפקידה של האוטונומיה הרגשית.
הריבים הופכים פחות נפיצים. במקום "גרמת לי להרגיש לבד" אפשר לומר "… כשזה קרה הרגשתי לבד, אני רוצה להבין למה". כך האשמה מתמוססת וסקרנות נכנסת. זה לא רק מגן על האחר אלא מחזק אותך: מאפשר לווסת, להיות פחות הגנתיים ויותר פתוחים.
כשלא חוששים מהסערה הרגשית של האחר או שלנו, קל יותר להיות כנים ואוטנטיים. אפשר לומר דברים קשים ועדין לשמוע אחרים בלי שהדברים ירסקו אותך. אל תטעו, זה לא ריחוק רגשי, אלא מקום בו האדם יודע ידיעה פנימית שלמה, מה נכון לו לעשות/להגיב ברגע נתון ובכלל. זו היכולת לא להאשים אחרים במה שאתה מרגיש ואיך שאתה מתנהג. זו היכולת לנהל דיאלוג פנימי וממנו לתקשר.
מחקרים מראים שכבוד ורצונות שמורים, יוצרים קרבה וביטחון. דפוס התקשרות בטוחה שבו כל אחד יכול להיות עצמו ולהרגיש מחובר. כשכל אחד יודע לווסת את עצמו, תמיכה היא בחירה ולא נטל.
בסופו של דבר, אוטונומיה רגשית מעניקה קרקע יציבה לזוגיות. מקום שבו אפשר להיות מי שאנחנו מבלי לחשוש, מקום שבו אף אחד לא 'מתהלך על ביצים'. כשיש יציבות כזו יכולה להיות פגיעות אמתית וחשופה, כזאת שניתן לדבר אותה בדו שיח וחיבור עמוק.
באין אוטונומיה רגשית הרגשות מתערבבים אחד בשני בלי נפרדות ובלי גבולות 'אני-אתה'. לפעמים כדאי לפנות לטיפול זוגי שייתן כלים לשמירה על מרכז רגשי ולחיזוק הקשר.