לריב נכון - אפשר ללמוד

מריבות הן חלק בלתי נמנע מקשר זוגי.
בני זוג הגיעו לקשר מרקע שונה, מאמונות שונות, מערכים שונים, מדפוסים שונים, מדעות שונות מרקע משפחתי ותרבותי שונה וכו', ויש להם תקוות וצרכים שונים מהזוגיות. לכן - רוב הזוגות מגיעים בשלב כלשהו למריבות וויכוחים על נושאים שונים.
לא כל מריבה היא שלילית. לעיתים, מריבה מוכיחה שאיכפת לנו אחד מהשני. לכן, כאשר מדובר בסוגיות עקרוניות, חשוב לעמוד על דעתנו לנסות להראות את נקודת המבט שלנו ותרומתה לזוגיות, תוך הקשבה לבן הזוג.

כל אחד מבני הזוג עשוי להרגיש אחרת ביחס למריבות. ישנם אלה שמריבה היא חלק מהחיים ולאחר מריבה חוזרים למצב רוח של "עסקים כרגיל". לרוב, מריבות גורמות לנו להרגיש כעס, עלבון, ייאוש, ריחוק ואכזבה. מריבות עשויות לגרום "לבריחה" מהמערכת הזוגית, כמו לדוגמא: עבודה ארוכת שעות, עיסוק בתחביבים באופן אינטנסיבי וכו'.

כאשר זוג מגיע לטיפול ומציג את הסיבות בגללן הגיעו, הם ידברו על המריבות ביניהם ועל הנזק שהן גורמות, על סגנון המריבות ועל תוכנן. כשבודקים את מהות המריבות, בני הזוג מציינים שאין מדובר במריבות על נושאים גדולים ועקרוניים, אלא על "כל מיני שטויות קטנות ולא ממש חשובות" שמתפתחות לסיטואציות חסרות שליטה. כאשר מתארים מריבה, היא מתוארת כאילו היא מתרחשת "כאן ועכשיו" – עם כל הכאב, העוצמות והרגשות הנלווים. ברור לכולם שאין מדובר "בשטויות" אלא בסימפטום המצביע על סוגיות קשות יותר בקשר הזוגי.

מריבות חוזרות שואבות הרבה מאוד אנרגיות וכוחות ומצביעות על חילוקי דעות בסיסיים, על מאבקי כוחות, על "עניינים בלתי פתורים" מהעבר, אכזבות מתקוות שהתבדו ועוד. המריבות עשויות להביא לתחושה של בדידות, התרחקות וייאוש מהזוגיות. מריבות חוזרות הן סימן שהזוגיות נמצאת בקשיים והמצב בין בני הזוג הוא בעייתי.

לא כל מריבה מביאה להרס, ועם זאת - ישנן מריבות אשר מסכנות את הזוגיות, ואותן חשוב שנזהה:


  • מריבות בהן אחד מבני הזוג, או שניהם, מרגיש מושפל.
  • שמריבות אשר נובעות מכשלים עקרוניים בתקשורת.
  • מריבות שהן חלק בלתי נפרד ממאבק כוחות ושליטה בין בני זוג.
  • כשהמריבה אשר נועדה להקטין , לצמצם ולכפות דעתנו על האחר.
  • כאשר משתמשים בנקודות חולשה ותורפה של בן הזוג.
  • כבכל פעם מחדש, חוזרים על אותה מריבה, ללא כל שינוי.
  • כשמריבה משמשת לא רק לנושא שהצית אותה – אלא משמשת ל"הנהלת חשבונות" מהעבר.
  • כשמריבה גורמת לכאב, כעס, תסכול, התרחקות, ייאוש ואובדן תקווה.

האם קיימת דרך לריב נכון? יש!!!! בתנאי שאנו בוחרים לקחת אחריות על חלקנו במריבות, לרפא את עצמנו ואת הזוגיות שלנו.

מה לא לעשות?

  • לא להשפיל, לא להשתמש באלימות מילולית/פיזית/ נפשית. אל תאיימו ותציבו אולטימאטום כדי להכניע את בן הזוג שיעשה כרצונכם. כמו לדוגמא: איום בעזיבה או גרושין.
  • אל תנהלו "הנהלת חשבונות" ואל תכניסו למריבה את העבר, אלא התייחסו לנושא שהביא וגרם למריבה ונסו לפתור אותה באופן ממוקד.
  • אל תשתמשו ב"תמיד" וב"אף פעם" – זו היא הכללה שאינה מאפשרת הקשבה.
  • מטבע הדברים, נוצר אמון בין בני זוג ואנו יודעים דברים אישיים ואינטימיים על בן הזוג – אכזבות, רגישויות ופגימויות. חשוב לזכור ולא להשתמש בנקודות אלה בעת מריבה, משום שהדבר גורם להפרת אמון, להימנעות מאינטימיות ופתיחות. לכן, חשוב לא לומר משהו שנצטער עליו אחר כך – צריך לזכור שאחרי היום יש מחר.
  • חשוב לזכור שאין צודק אחד במריבה ואין אשם אחד במריבה. אלא מדובר בנקודות מבט שונות, לעיתים מבוססות על מציאות של כל אחד מבני הזוג. לכן, יש להקשיב ולהגיע לפתרון המריבה ולא להמשיך ולנסות לשכנע אחד את השני בצידקתו.
  • כאשר מרגישים שמגיעים למקום שבשלב זה אין פתרון, אפשר להגיע להחלטה משותפת - כרגע לא ממשיכים את הדיון או המריבה, אלא קובעים זמן אחר שבו נהיה רגועים יותר ונוכל להגיע לפתרון הקונפליקט. המרחק מאפשר הסתכלות מחודשת על הדברים, באופן פחות טעון וריגשי.
  • כאשר אנו בקונפליקט המעורר כעס או חרדה, הצורך הוא להכניס "שלישי" לעניין (בני משפחה, חברים וכו') זאת במטרה להרגע, לזכות באהדה, באמפטיה ולחלוק את המתח עם עוד מישהו. חשוב לזכור שלעיתים קרובות בני הזוג משלימים, אבל "השותפים" האחרים עלולים להמשיך ולכעוס – כך גם הדבר כאשר מדובר בילדים, או אולי בעיקר כאשר מדובר בילדים.
  • השתדלו לא לסיים את המריבה בניתוק רגשי. כלומר, לא לעשות "ברוגז" המוביל לניתוק מבן הזוג, לשתיקה מתמשכת. ניתוק כזה עשוי להתפרש כעונש על ידי בן הזוג, דבר שמגביר את הכעס ואינו מאפשר שיחה על הקונפליקט. לכן, לעיתים כשהדפוס של אחד מבני הזוג, התנתקות וניתוק אחרי מריבה – אולי עדיף להמשיך את המריבה עד למציאת פתרון. יש האומרים "לא הולכים לישון ברוגז".

מה כן לעשות במריבות:

  • בחרו את המריבות שלכם. ישנם מריבות שהן ערכיות ומהותיות והן תורמות לצמצום מריבות בעתיד – כמו לדוגמא: ארוחות אצל ההורים, חלוקת הנטל, נושאים כספיים ותקציב ועוד. כאשר פותרים סוגיות עקרוניות וערכיות, יש פחות סיבות לריב.
  • גם לריב, צריך זמן ומקום. כשרוצים להעלות נושא שיודעים שהוא עלול להתפתח לויכוח או מריבה – צריך למצוא את הזמן הנכון (לא כשעייפים, רעבים, מוטרדים לדוגמא). את המקום – לעיתים שיחה בבית קפה, מאפשרת שיחה שקטה ומצמצמת את האפשרות לביטויי כעס ותסכול.
  • התמקדו על מה נושא המריבה ואל תעשו "סלט" שהכל נכנס בו – כי אז לא יודעים ולא זוכרים על מה המריבה. כאשר ברור על מה המריבה, מה מרגיש כל צד, מה האפשרויות, ניתן להגיע להידברות כדי למצוא פתרון לקונפליקט.
  • חשוב "לסגור" את המריבה על ידי סיכום הפתרונות והדגשתם, לבדוק איך כל אחד מהצדדים מרגיש, מה למדנו מהמריבה כדי לשפר ולהשתפר בעתיד.

חשוב להדגיש שמריבה היא לא תמיד שלילית, היא עדיפה מצבירת כעסים שתביא לניתוק והתרחקות. יש אפשרות לריב באופן פרודוקטיבי שיביא לשינוי בדפוסים שאיננו מרוצים מהם, ללמוד על תהליכי מו"מ הנוגעים לצרכים רגשיים ופיזיים של כל אחד מבני הזוג.

יחד עם זאת, ללמוד לריב נכון הוא תחילת הדרך ולא פתרון כל הקונפליקטים בזוגיות