משבר אמצע החיים או גרושין מאוחרים

שיעור הגירושין בגילאי חמישים פלוס הולך וגדל בשנים האחרונות. התופעה קיימת בארץ אבל גם בעולם כולו. ישנן סיבות רבות לגרושין בשלב מאוחר של החיים:

* הפחד והחשש מלפגוע בילדים צעירים – במרבית המקרים הפניה לגרושין איננה תולדה של משבר אמון פתאומי, אלא סיום תהליך מתמשך של חוסר שביעות רצון מהנשואין. דחיית הגרושין נובעת מחשש לפגוע בילדים צעירים או מתבגרים או מהחשש לפגוע בהורים מבוגרים של בני הזוג. במקרים רבים בני זוג מעדיפים לסבול מזוגיות כושלת, בתנאי שלא יפגעו בילדים או בהורים. במקרים רבים זוגות מתגרשים רק כאשר אחרון הילדים יוצא מהבית.

* משבר "אמצע החיים" – כאשר מתבגרים אנשים מתחילים לחוש כיצד הזמן עובר ואוזל. עם העלייה בתוחלת ובאיכות החיים, אנשים בגילאי 45-55 מבקשים למצות את החיים, לשפר את איכות חייהם. אנשים "מתעוררים", בעיקר אחרי גיל 50, ושואלים את עצמם מה יש להם בזוגיות ומה הם רוצים אחרת. עולות שאלות של תשוקה, קירבה ואינטימיות אשר, משך השנים, נבלעו בתוך העשייה היומיומית. עכשיו הנושא עולה במלוא עוצמתו. בסביבות גיל חמישים, גברים מתחילים לחשוש מפני אובדן הגבריות, ישנה תחושה של ירידה בעוצמת התשוקה ובמימושה, חרדות סביב הנושא המיני. אצל חלק מהנשים, סביב הכניסה לגיל המעבר, התשוקה המינית יורדת וישנם קשיים פיזיים כתוצאה מהירידה ההורמונאלית. הדבר מוסיף למתחים וכעסים שלא דוברו ולא עובדו עולים וצפים על פני השטח, לצד תסכולים ואכזבות. יציבות כלכלית ותעסוקתית, ילדים שבגרו ופחות תלויים בהוריהם. בתקופה זו הם פנויים יותר לעשיית סדר עדיפויות חדש, לבדיקת המשאלות והמאווים שלהם, מה הם לא הספיקו עד היום ומה הם יכולים עדיין להספיק ולהשיג. תקופה זו מאופיינת בדחיפות אשר מביאה לקבלת החלטות שאפשר וזה הזמן להתחיל מחדש.

* תופעת "הקן המתרוקן" – עזיבת הילדים הגדולים את הבית משאירה את בני הזוג לבד עם עצמם. הדבר חושף אותם אחד לשני. זוגות ש"הדבק המחבר" היו הילדים וטיפול בהם, אשר לא הצליחו לפתח מערכת יחסים מגוונת שלא קשורה רק בהורותם – עלולים לחוש ריקנות אשר תעצים את הקשיים הזוגיים. לכן, כאשר מצופה שבני אדם יחיו יחד עד גיל מבוגר והם נמצאים בשנות החמישים או השישים עם בן זוג שאין ביניהם שום קשר רגשי, אלא מגורים משותפים וילדים משותפים – מגיעים למסקנה שעדיף להתגרש ולחיות לבד מאשר להישאר בנישואין שאין בהם תוכן, מלבד הילדים, בעיקר כאשר הם עוזבים את הבית.

* הפחד משינוי – במקרים רבים אחד מבני הזוג או שניהם חוששים מהשינוי והמשמעות של פירוק מסגרת הנישואין. למרות שברור לכל אחד מבני הזוג שעליהם להיפרד, הם חשים חסרי כוחות לעשות את הצעד. מעבר לחשש לפגוע בילדים, הם חוששים מפני פגיעה כלכלית שעלולים להיקלע אליה, הפחד שלא ימצאו בני זוג, החשש מפני בדידות, החשש מהחרפת תחושת הכישלון, ערכים עליהם גדלו – משפחה לא מפרקים ועוד.

השפעת הגירושין המאוחרים על בני הזוג

לעיתים גירושין בגיל מבוגר עשויים להיות קלים יותר ממספר סיבות:

* הילדים גדולים לכן אין צורך בתשלום דמי מזונות עבורם או בהסדרי ראיה.
* במקרים רבים, אחרי גיל 50, אנשים צברו לעצמם רכוש משותף אותו ניתן לחלק באופן שיאפשר לשני בני הזוג מגורים. המצב הכלכלי הוא סביר ולעיתים למעלה מזה, מאפשר קיום נפרד.
* שלא כמו גירושין על רקע משבר אמון, כמו בגידה לדוגמא, שאז השבר הוא גדול. בגרושין בגיל מאוחר, לעיתים קרובות מדובר בתהליך מתמשך , לאורך שנים, של התלבטויות, סבל, צער, תסכול, כעס, חוסר התאמה, העדר הגשה עצמית ועוד - שהם גם חלק מתהליך ההכנה לגירושין.

מאידך, גירושין בגיל מבוגר עלולים להיות קשים יותר ממספר סיבות:

* הפחד מפני שינוי – החשש הגדול להיות לבד אחרי שנים ארוכות שלן זוגיות, גם אם הזוגיות לא הייתה טובה משך השנים. החשש שלא ימצאו זוגיות חדשה, שיהיו תלויים בילדיהם הבוגרים, שיחושו בדידות ולא ימצאו תחליף לזוגיות – הם פחד מהותי בגיל מבוגר. אנשים מבוגרים מצפים שנישואיהם יימשכו לנצח גם אם הנשואים היו בלתי מספקים ובלבד שלא יצטרכו לעשות שינוי.
* היסטוריה ארוכה ומשותפת - בן הזוג שחש "נעזב" חווה פגיעה רגשית קשה. הוא חש שכל השנים נוצל ועכשיו כשהסתיים תפקידו הוא ננטש. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר ישנו ברקע חבר או חברה צעירים, הפגיעה היא הרבה יותר קשה.
* הפחד מפני בדידות – בגיל מבוגר החשש מבדידות הוא קשה. מתעוררות דאגות וחרדות מפני מחלות שעלולות להופיע בגיל הזקנה ובצורך בעזרה הדדית. בנוסף, הילדים התבגרו ובנו לעצמם חיים וקשה לסמוך ולהסתמך עליהם בשעת מצוקה, חולי או משבר. כל אלה מעצימים את הפחד מפני הבדידות.
* תחושת ההפתעה – למרות שנראה כי בן הזוג לא צריך היה להיות מופתע מהגירושין, משום שנישואיו לא היו טובים, בדרך כלל, האדם מופתע ובמשבר כאשר בן הזוג מבקש להתגרש. התחושה היא שאחרי שנים ארוכות יחד, גם אם הנישואין היו קשים, קשה מאוד לקבל את ההחלטה של בן הזוג נוטש.
* קשיים כלכליים – לעיתים יש לתמוך בילדים שלומדים או שאין להם אמצעים כלכליים מספקים. הורים קשישים הזקוקים לעזרה כלכלית. או במקרים בהם האישה לא עבדה, היא חסרת מקצוע (פרט לכישוריה כעקרת בית), אין לה פנסיה מעבודה – הגירושין עלולים להשאיר אותה במצוקה כלכלית קשה.
* מציאת זוגיות חדשה – רוב המתגרשים רוצים ומבקשים למצוא זוגיות חדשה. גברים יצליחו בכך יותר מנשים משום שפתוחות עבורם יותר אפשרויות מבחינת הגילאים של הנשים אליהם יכולים לפנות, מצבם הכלכלי (בדרך כלל) טוב יותר משל הנשים מהם התגרשו. סיכוייהן של נשים מבוגרות למצוא זוגיות חדשה הם פחות טובים, משום שהמבחר מצומצם ומושך פחות.

בנוסף ישנו חשש שילדים מבוגרים עלולים להפנים את המודל הזוגי, הלא בריא של הוריהם, מודל שאליו היו חשופים משך שנים. הדבר עלול לפגוע בקשרים הזוגיים שלהם. בנוסף, הם עלולים להזדהות עם אחד ההורים ולהתנכר להורה האחר, בעיקר במקרים בהם בגירושין אינם בהסכמה ומתנהלת התדיינות משפטית קשה בין בני הזוג. לעיתים ההורים מטילים על ילדיהם הבוגרים להיות המתווכים ביניהם ומעבירי המסרים. הדבר מהווה לחץ על הילדים ועלול לפגוע ביחסים עם אחד ההורים ו/או בקשרים הבינאישיים של הילד.

ישנם מקרים בהם הילדים הבוגרים מזדהים עם אחד ההורים (בעיקר ההורה הנעזב), כועסים על ההורה שיזם את הגירושין או שגרם לגירושין על ידי התנהגותו. כמו כן עלול להיווצר מצב בו הדאגה להורה הנעזב גורמת לילד האחרון שנשאר בבית, להסס מלעזוב את הבית מתוך דאגה להורה, לחוש אחריות כלפיו שלא יישאר לבד.

כמו כן, ילדים עלולים לחוש כעס משום שגירושין בגיל מבוגר מחייבת שינויים בתוכניות המשפחתיות. לדוגמא: הורים שהתכוונו לסייע לילדיהם בתשלום שכר לימוד, בכלכלה מחוץ לבית או ברכישת דירה, עלולים להגיע למצב שיתקשו לעמוד בתוכניותיה עקב הפרידה. קשיים כלכליים כאלה המתעוררים בשל הגירושין, יכולים לעורר כעס ותרעומת כלפי ההורים.

בסיס לאופטימיות

בתקופה שלאחר הגירושין, נשים וגברים עוסקים בשיקום. דהיינו, משקיעים יותר במראה החיצוני, מתחילים פעילות ספורטיבית, משקיעים יותר בעבודה, יוצרים קשרים חברתיים חדשים ומחפשים, לאחר תקופת מה, זוגיות חדשה.

ברוב המקרים, בין אם מצאו זוגיות חדשה או לא, גברים ונשים מדווחים שהם שלמים עם החלטתם להתגרש, בלי שום קשר לסיבת הגירושין, הם מסופקים מחייהם. נכון שלנשים בנות חמישים פלוס שמחפשות זוגיות חדשה, כנראה יהיה קשה יותר בהשוואה לגברים בני גילן ואף מבוגרים יותר. למרות זאת, גם לנשים בגילאי חמישים פלוס ישנו סיכוי לאהבה ולזוגיות חדשה שיש להשקיע במציאתה. מדובר במסע בו יש להעז, לקוות למרות שלפעמים מדובר בתהליך קשה ומייאש.