קשר זוגי ונשואין הן משאלות של רוב בני האדם. מדובר בברית בין אנשים ומשפחות. בנישואין ישנו החלק המסורתי והתקווה להמשכיות הדורות. בתקופה הסמוכה לטקס הנשואין

יחסים רגשיים משמעותיים מעורב בדרך כלל גורם שלישי, לעיתים אף יותר, יכולים אלה להיות קרובים, חברים, ילדים לעיתים גם זכרונות וחוויות.  חשוב לזהות משולשים במערכת

מריבות הן חלק בלתי נמנע מקשר זוגי.בני זוג הגיעו לקשר מרקע שונה, מאמונות שונות, מערכים שונים, מדפוסים שונים, מדעות שונות מרקע משפחתי ותרבותי שונה וכו',

דפוסי התקשרות מכתיבים את מערכות היחסים הבינאישיות שלנו. באמצעות דפוסי המשפחה אליה נולדנו ובה גדלנו, אנו יוצרים  דפוסי האהבה, דפוסי קרבה/מרחק, את האמונות והערכים שילוו

"ברוגז" הוא אחד המנגנונים שאימצנו עוד בילדותנו. כילדים חווינו לא מעט "ברוגז" כאשר הרגשנו כועסים ומתוסכלים ולא הייתה לנו דרך להבין תחושות אלה ולפתור אותם. ברוגז

ישנן פגישות עם זוגות המשאירות אותי עם הרבה מאוד הרהורים אודות התנהלות של בני זוג, בחירות שהם עושים והתגובות שבוחרים. המחשבות עולות בעיקר כאשר אני

במחקרים נמצא כי אחת התכונות המנבאות הצלחה בחיים היא היכולת לאיפוק ושליטה עצמית. "איזה הוא הגיבור הכובש את ייצרו" אמרו חז"ל. כיבוש היצר עוסק ונוגע

לכולנו יש מצבים שבה אנחנו רבים וכועסים. ברוב המקרים הכעסים והמריבות הם על האנשים הקרובים לנו ביותר. המאמר מתייחס בעיקר לזוגיות, אך אפשר לאמץ אותו  לקשרים נוספים עם

ילדים לומדים לא רק מההתנסות של עצמם, הם בעיקר לומדים מהתבוננות על מעשיהם והתנסויותיהם של ההורים. ידיעה זו חשובה משום שהורים רבים מביעים את חילוקי