כיצד ניתן לדעת מה ההבדל בין חרדה חברתית לביישנות

בשלב כלשהו בחיינו, נרגיש מעט ביישנות במצבים בהם אנו יוצאים מאזור הנוחות שלנו: ראיונות עבודה, היכרויות, יציאה למסיבה עם אנשים שאיננו מכירים, ביצוע שיחת טלפון קשה, פגישה עם אנשים חדשים וצורך להביא עצמך לידי ביטוי וכו'.

קל להתבלבל בין ביישנות לבין חרדה חברתית או פוביה חברתית. לביישנות ישנה נטייה להשפיע רק על אחד מתחומי הקיום של האדם. קיים קשר כלשהו בין ביישנות למופנמות, אבל לא כל מי שביישן הוא מופנם ולא כל ביישנות מקורותיה במופנמות. בעוד חרדה חברתית, יכולה לפגוע בכל תחומי החיים והאינטראקציות של האדם. לעתים אנשים מייחסים הימנעות מאינטראקציות חברתיות לביישנות קיצונית וכך האדם עלול להישאר לא מאובחן ולא מטופל משך שנים.

ההבדל בין חרדה חברתית לביישנות הוא בתחושות ובתסמינים גופניים: הזעה, דופק מואץ, קוצר נשימה, עצבנות, מתח וכדומה. אצל "ביישנים" חלק מהסימפטומים יופיעו ויצטמצמו ככל שיתוודעו ויכירו יותר לסיטואציה; בעוד שאנשים הסובלים מחרדה חברתית, אינם מסתגלים למצבים חברתיים והסימפטומים עלולים אף להחמיר לכלל התקף חרדה.

אמנם ביישנות יכולה להתפתח לחרדה חברתית, אך זו לא התקדמות טבעית. ולמעשה, אנשים רבים הסובלים מחרדה חברתית אינם מחשיבים עצמך ביישנים. בעין הבלתי מאומנת הם יכולים להראות ידידותיים ודברנים, אך מתחת לפני השטח הם נאבקים עם מחשבות חרדתיות (יחשבו שאני לא חכם, יראו שאני מתוח, אדבר שטויות, אבייש את עצמי, ישנאו אותי וכו') המשפיעות על התנהגותם ועל חוסר מסוגלותם להתמודד עם מצבים חברתיים.

הבדל נוסף בין חרדה חברתית לביישנות היא העוצמה בתחושת המתח. חרדה חברתית מאופיינת על ידי מיקוד וניתוח ייתר של מצבים: אנשים הסובלים מחרדה חברתי יחיו בתוכם בכל פעם מחדש מצבים שחברתיים בעבר, יבקרו את עצמם על התנהגותם, יראו בעיני רוחם את המפגשים העתידיים עם הסביבה ויצפו מראש את התחושות הקשות שירגישו. יאמינו שכולם רואים, יודעים ושמים לב לקשייהם החברתיים ולתחושת אי הנוחות. הם מרגישים "שקופים" כמעט.

חרדה חברתית מגבילה את ההתנהלות בחיים, לא רק בשל התסמינים הגופניים שהיא יוצרת (הסמקה, אי שקט, הזעת ייתר וכדומה), אלא גם מכוון שמי שסובל ממנה, נוטה לדחינות, הימנעות, שפוט וביקורת עצמית משתקת אשר מגבירים את רמות החרדה. ברמה הרציונאלית, אנשים אלה יודעים שהפחד איננו פרופורציונאלי לסיטואציה, אך אין ביכולתם לשלוט במה שהם מרגישים. לרוע המזל, מאחר ולרוב, חרדה חברתית איננה מאובחנת במהירות, היא מתפתחת ומתעצמת משך השנים תחת התפיסה, העצמית, השגויה כי אין מוצא מהמצב.

אבל יש מוצא!
ניתן למצוא מגוון טיפולים, כמו טיפולים התנהגותיים, cbt, מיינדפולנס וטיפול דינמי, אשר מצליחים לסייע לאנשים להביא את חייהם למסלול תפקודי ורגשי תקין, לחיות ברווחה רגשית גדולה יותר. טיפולים ממוקדים יעילים במיוחד בחרדה חברתית, כשהם מלמדים להתמקד ברגע הנוכחי, לערער ולאתגר את המחשבות השליליות שהן תוצר של חרדה.

כדאי לפנות לטיפול במידה והנך מזהה את עצמך כסובל מחרדה חברתית אשר מונעת ממך ניהול חיים תקינים, מחשבות ופרשנויות שליליות, הימנעות מסיטואציות חברתיות וקושי באינטראקציה עם אחרים.

כמו כן ניתן לפנות לטיפול בגישה דינמית, בה רואים בחרדה חברתית (כמו בפוביות אחרות) תוצר של קונפליקט פנימי ושימוש לא יעיל במנגנוני הגנה. בטיפול דינמי המטפל יתמקד בזיהוי המקורות התוך נפשיים העומדים בבסיס ההפרעה.

נעים להכיר

שלום, שמי חוה אוסטרובסקי, עובדת סוציאלית המתמחה בטיפול ויעוץ פרטני, זוגי ומשפחתי בסביבה אמפטית, תומכת, מכילה ובטוחה, תוך שמירה על סודיות מוחלטת. הקליניקה היא באיזור פתח-תקוה.

שתפו את המאמר

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

מאמרים נוספים

עקבו אחרי